לפני תיקון 113 לחוק העונשין, גזירת העונש הייתה שרירותית במידה רבה, שני נאשמים שביצעו עבירות דומות יכלו לקבל עונשים שונים לחלוטין, בהתאם לשופט שדן בתיק.
מה השתנה בשנת 2012?
לפני תיקון 113 לחוק העונשין, גזירת העונש הייתה שרירותית במידה רבה, שני נאשמים שביצעו עבירות דומות יכלו לקבל עונשים שונים לחלוטין, בהתאם לשופט שדן בתיק. תיקון 113 שינה זאת מיסודו. הוא הוסיף לחוק את סימן א'1, "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה", ויצר מסגרת מחייבת שלפיה חייב כל שופט לפעול בגזירת עונש.
העיקרון המנחה שנקבע: יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה ומידת אשמת הנאשם, לבין סוג ומידת העונש שייגזר עליו.
שיקולים הקשורים בביצוע העבירה
בית המשפט בוחן את המעשה עצמו דרך מספר פרמטרים: האם הייתה תכנון מראש; מה חלקו היחסי של הנאשם ועד כמה הושפע מאחרים; הנזק שנגרם בפועל לעומת הנזק שהיה צפוי; הסיבות שהובילו לביצוע; האם הנאשם היה מסוגל להבין את פסול המעשה; האם יכול היה להימנע ממנו ומה מידת שליטתו; מצוקה נפשית שנבעה מהתעללות הקורבן בנאשם; אכזריות, אלימות והתעללות בקורבן; וניצול לרעה של כוח או מעמד.
שיקולים שאינם קשורים ישירות לביצוע העבירה
בנוסף למעשה עצמו, בית המשפט שוקל את נסיבותיו האישיות של הנאשם: הפגיעה שתגרום לו ולמשפחתו ההרשעה והעונש; נטילת אחריות וחזרה למוטב; פעולות לפיצוי הנזק שנגרם; שיתוף פעולה עם רשויות האכיפה; תרומה לחברה והתנהגות חיובית; נסיבות חיים קשות שהשפיעו; חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה; ועבר פלילי או היעדרו.
נקודה חשובה: כפירה באשמה וניהול משפט מלא לא ייזקפו לחובת הנאשם.
שלושת שלבי גזירת העונש
שלב ראשון, קביעת מתחם הענישה ההולם: בית המשפט קובע טווח עונשים מתאים לעבירה ולנסיבותיה, בהתחשב בערך החברתי שנפגע ובמדיניות הענישה הנהוגה בעבירות דומות.
שלב שני, קביעת העונש הספציפי בתוך המתחם: לפי הנסיבות האישיות של הנאשם, גיל, מצב כלכלי, נטילת אחריות, השפעה על המשפחה ועוד.
שלב שלישי, סטייה מהמתחם: בית המשפט רשאי לחרוג מהטווח שנקבע, כלפי מטה משיקולי שיקום, וכלפי מעלה לשם הגנה על שלום הציבור.
מדוע ייצוג בשלב גזר הדין הוא קריטי?
הכרת מבנה הבניית שיקול הדעת אינה עניין תיאורטי. סנגור שמכיר אותה לעומק יודע: אילו טיעונים שייכים לאיזו קטגוריה; אילו ראיות ומסמכים מחזקים כל טיעון; כיצד לארגן את הטיעון בפני בית המשפט באופן שמשפיע ממשית על מיקום הנאשם בתוך מתחם הענישה; ומתי ניתן לטעון לסטייה כלפי מטה מהמתחם.
ייצוג שאינו בנוי על הכרה מעמיקה של עיקרון ההבניה, עלול לפספס ארגומנטים מכריעים ולהוביל לעונש חמור יותר ממה שניתן היה להשיג.
ייצוג משפטי בשלב גזר הדין
שלב גזר הדין אינו פורמליות, הוא לעיתים השלב שבו נקבע גורל שנים. עו"ד ישראל עראמה, יוצא פרקליטות מחוז תל אביב, מכיר לעומק את עיקרון ההבניה ואת האופן שבו מיישמים אותו בתי המשפט בפועל. ייצוג ממוקד ומבוסס ראיות בשלב זה הוא שמכריע לעיתים את ההפרש בין עונשים. פנה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות.
מה השתנה בשנת 2012?
לפני תיקון 113 לחוק העונשין, גזירת העונש הייתה שרירותית במידה רבה, שני נאשמים שביצעו עבירות דומות יכלו לקבל עונשים שונים לחלוטין, בהתאם לשופט שדן בתיק. תיקון 113 שינה זאת מיסודו. הוא הוסיף לחוק את סימן א'1, "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה", ויצר מסגרת מחייבת שלפיה חייב כל שופט לפעול בגזירת עונש. העיקרון המנחה שנקבע: יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה ומידת אשמת הנאשם, לבין סוג ומידת העונש שייגזר עליו.
שיקולים הקשורים בביצוע העבירה — מה חשוב לדעת?
בית המשפט בוחן את המעשה עצמו דרך מספר פרמטרים: האם הייתה תכנון מראש; מה חלקו היחסי של הנאשם ועד כמה הושפע מאחרים; הנזק שנגרם בפועל לעומת הנזק שהיה צפוי; הסיבות שהובילו לביצוע; האם הנאשם היה מסוגל להבין את פסול המעשה; האם יכול היה להימנע ממנו ומה מידת שליטתו; מצוקה נפשית שנבעה מהתעללות הקורבן בנאשם; אכזריות, אלימות והתעללות בקורבן; וניצול לרעה של כוח או מעמד.
שלושת שלבי גזירת העונש — מה חשוב לדעת?
שלב ראשון, קביעת מתחם הענישה ההולם: בית המשפט קובע טווח עונשים מתאים לעבירה ולנסיבותיה, בהתחשב בערך החברתי שנפגע ובמדיניות הענישה הנהוגה בעבירות דומות. שלב שני, קביעת העונש הספציפי בתוך המתחם: לפי הנסיבות האישיות של הנאשם, גיל, מצב כלכלי, נטילת אחריות, השפעה על המשפחה ועוד. שלב שלישי, סטייה מהמתחם: בית המשפט רשאי לחרוג מהטווח שנקבע, כלפי מטה משיקולי שיקום, וכלפי מעלה לשם הגנה על שלום הציבור.
מדוע ייצוג בשלב גזר הדין הוא קריטי?
הכרת מבנה הבניית שיקול הדעת אינה עניין תיאורטי. סנגור שמכיר אותה לעומק יודע: אילו טיעונים שייכים לאיזו קטגוריה; אילו ראיות ומסמכים מחזקים כל טיעון; כיצד לארגן את הטיעון בפני בית המשפט באופן שמשפיע ממשית על מיקום הנאשם בתוך מתחם הענישה; ומתי ניתן לטעון לסטייה כלפי מטה מהמתחם. ייצוג שאינו בנוי על הכרה מעמיקה של עיקרון ההבניה, עלול לפספס ארגומנטים מכריעים ולהוביל לעונש חמור יותר ממה שניתן היה להשיג.
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
שיחה ראשונית ללא התחייבות