סעיף 186(א) לחוק העונשין קובע באופן חד-משמעי:
מה קובע החוק?
סעיף 186(א) לחוק העונשין קובע באופן חד-משמעי:
"המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצרו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, דינו: מאסר חמש שנים."
מדובר בעבירת פשע חמורה שבתי המשפט אינם מקלים בה ראש. בית המשפט העליון כינה את התופעה "תת-תרבות הסכין" וקבע בע"פ 6910/09 הדרה נ' מדינת ישראל כי "תרבות הסכין היא תרבות שלא ניתן לגלות כלפיה סובלנות", ומסר ברור: נטילת סכין היא נטילת סיכון, בדמות ענישה מחמירה.
האם מותר להחזיק סכין להגנה עצמית?
לא. זו אחת הטעויות הנפוצות ביותר. הגנה עצמית אינה מהווה מטרה כשרה להחזקת סכין מחוץ לבית, בשום פנים ואופן. מי שנתפס עם סכין ברחוב ומסביר לשוטר שהוא נושא אותה "למקרה שיתקפו אותו", מסגיר את עצמו. ברוב המקרים רשויות התביעה מגישות כתב אישום ללא קשר לטענות החשוד.
מהי "מטרה כשרה"?
החוק קובע חזקה הפוכה: מי שמחזיק סכין מחוץ לביתו, חזקה שעשה זאת למטרה אסורה. עליו הנטל להוכיח מטרה כשרה ברמת מאזן הסתברויות (מעל 51%). הדוגמה הקלאסית: בעל מקצוע שנושא ארגז כלים ובתוכו סכין שמשמשת לעבודתו, עשוי לספק הסבר מספק. תירוצים מאולתרים שנחשבו "על הדרך", לא יצלחו.
מה מעמד האולר?
סעיף 184 לחוק מגדיר אולר כסכין מתקפלת שאורך להבה אינו עולה על 10 סנטימטרים ואינה ניתנת להפיכה לסכין להב קבוע. החזקת אולר נהנית מחזקת כשרות , כלומר ברירת המחדל היא שהחזקתו מותרת, והמשטרה צריכה להוכיח אחרת.
אולם, גם אולר אסור להחזיק במקומות המנויים בתוספת לחוק: מוסדות חינוך, מסעדות, פאבים, מועדוני בילוי, אצטדיונים ועוד. וחשוב לא פחות: גם בנשיאת אולר, אל תציגו אותו בשום אופן ככלי להגנה עצמית, כך תהפכו את החזקתו לאסורה.
חקירה במשטרה, מה לעשות?
כלל ברזל: אל תאמר דבר לפני שהתייעצת עם עורך דין פלילי. גם דברים שנאמרו לשוטר בשעת העיכוב, מתועדים ומשמשים כראיה. חוקרי המשטרה מיומנים בטכניקות שמטרתן לגרום לנחקר לדבר: "רק תגיד שהחזקת סכין ואני סוגר לך את התיק", זו לא הבטחה, זו תרגיל חקירה. חוקר המשטרה, נחמד ככל שיהיה, אינו חבר שלך. האינטרס שלו מנוגד לאינטרס שלך.
ייעוץ לפני החקירה הוא ההשקעה המשתלמת ביותר בכל תיק פלילי, לעיתים הוא זה שמונע כתב אישום לגמרי.
כתב אישום בגין החזקת סכין, מה עושים?
קיבלת כתב אישום? אין זמן לבזבז. ניתן לפעול לביטול כתב האישום, לתיקונו לעבירה קלה יותר, להסדר טיעון מקל, אך כל אחת מהאפשרויות הללו מחייבת ייצוג מוקדם ואסטרטגיה מחושבת. ניסיון של שנים בפרקליטות מחוז תל אביב מלמד בדיוק באיזה שלב ניתן להשפיע ואיך.
ייצוג משפטי בתיקי החזקת סכין
עו"ד ישראל עראמה, יוצא פרקליטות מחוז תל אביב, מייצג חשודים ונאשמים בעבירות נשק וסכין. בתי המשפט מחמירים בעבירה זו ואינם מרחמים, ולכן גם ההגנה חייבת להיות חדה ומדויקת. פנה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות לפני שמוסרים גרסה.
מה קובע החוק?
סעיף 186(א) לחוק העונשין קובע באופן חד-משמעי: "המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצרו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, דינו: מאסר חמש שנים. " מדובר בעבירת פשע חמורה שבתי המשפט אינם מקלים בה ראש. בית המשפט העליון כינה את התופעה "תת-תרבות הסכין" וקבע בע"פ 6910/09 הדרה נ' מדינת ישראל כי "תרבות הסכין היא תרבות שלא ניתן לגלות כלפיה סובלנות", ומסר ברור: נטילת סכין היא נטילת סיכון, בדמות ענישה מחמירה.
מהי "מטרה כשרה"?
החוק קובע חזקה הפוכה: מי שמחזיק סכין מחוץ לביתו, חזקה שעשה זאת למטרה אסורה. עליו הנטל להוכיח מטרה כשרה ברמת מאזן הסתברויות (מעל 51%). הדוגמה הקלאסית: בעל מקצוע שנושא ארגז כלים ובתוכו סכין שמשמשת לעבודתו, עשוי לספק הסבר מספק. תירוצים מאולתרים שנחשבו "על הדרך", לא יצלחו.
מה מעמד האולר?
סעיף 184 לחוק מגדיר אולר כסכין מתקפלת שאורך להבה אינו עולה על 10 סנטימטרים ואינה ניתנת להפיכה לסכין להב קבוע. החזקת אולר נהנית מחזקת כשרות , כלומר ברירת המחדל היא שהחזקתו מותרת, והמשטרה צריכה להוכיח אחרת. אולם, גם אולר אסור להחזיק במקומות המנויים בתוספת לחוק: מוסדות חינוך, מסעדות, פאבים, מועדוני בילוי, אצטדיונים ועוד. וחשוב לא פחות: גם בנשיאת אולר, אל תציגו אותו בשום אופן ככלי להגנה עצמית, כך תהפכו את החזקתו לאסורה.
כתב אישום בגין החזקת סכין, מה עושים?
קיבלת כתב אישום? אין זמן לבזבז. ניתן לפעול לביטול כתב האישום, לתיקונו לעבירה קלה יותר, להסדר טיעון מקל, אך כל אחת מהאפשרויות הללו מחייבת ייצוג מוקדם ואסטרטגיה מחושבת. ניסיון של שנים בפרקליטות מחוז תל אביב מלמד בדיוק באיזה שלב ניתן להשפיע ואיך.
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
שיחה ראשונית ללא התחייבות