ענישה בהליך הפלילי – מה צפוי ואיך משפיעים על התוצאה

סוגי הענישה בהליך הפלילי

מבוא: שני שלבי ההליך הפלילי

ההליך הפלילי מורכב משני שלבים. בשלב הראשון נקבעת אשמת הנאשם, האם ביצע את העבירה. אם הורשע, עובר ההליך לשלב השני: גזירת העונש. לבית המשפט שיקול דעת רחב בקביעת העונש, והוא מתחשב הן בנסיבות העבירה והן בנסיבות האישיות של הנאשם.

שירות לתועלת הציבור (של"צ)

לפי סעיף 71א לחוק העונשין, בית המשפט רשאי להטיל שירות לתועלת הציבור בשעות הפנאי וללא שכר, בפיקוח שירות המבחן, ובתנאים המתאימים גם ללא הרשעה. מספר השעות נקבע בצו, שתוקפו ככלל עד שנה וניתן להארכה מטעמים מיוחדים. הפרת הצו עלולה להביא לביטולו ולדיון מחודש בענישה לפי סעיף 71ד, לרבות אפשרות למאסר; כאשר הצו ניתן ללא הרשעה, בית המשפט רשאי גם להרשיע.

בית משפט קהילתי

גישה שיקומית ייחודית שמשלבת פיקוח שיפוטי הדוק עם תוכנית טיפול אינטנסיבית: ליווי שירות המבחן, טיפול בהתמכרויות, שילוב תעסוקתי ועוד. נאשם שעומד בתנאי התוכנית ומפגין שינוי ממשי, עשוי ליהנות מהקלה משמעותית בעונש.

התחייבות כספית להימנע מעבירה

"קנס על תנאי", הנאשם מתחייב שלא לבצע עבירה בתוך פרק זמן מסוים. אם יפר, ישלם לקופת המדינה. בהרשעה: עד 3 שנים. באי הרשעה: עד שנה. לרוב מוטלת בנוסף לרכיבים אחרים, אלא אם ההליך הסתיים ללא הרשעה, ואז יכולה לעמוד לבד.

קנס כספי

• חומרת העבירה: עד 6 חודשי מאסר; קנס מקסימלי: 14,400 ש"ח
• חומרת העבירה: מעל 6 חודשים עד שנה; קנס מקסימלי: 29,200 ש"ח
• חומרת העבירה: מעל שנה עד 3 שנות מאסר; קנס מקסימלי: 75,300 ש"ח
• חומרת העבירה: מעל 3 שנות מאסר; קנס מקסימלי: 226,000 ש"ח

מאסר על תנאי

עונש מאסר שהפעלתו מותנית בביצוע עבירה נוספת. תקופת התנאי: בין שנה לשלוש שנים. עונש קל שמטרתו הרתעה עתידית מבלי לפגוע מיד בחירות הנאשם.

עבודות שירות

חלופת מאסר המתבצעת מחוץ לכלא, במוסדות מדינה: בתי אבות, בתי חולים, ארגוני צדקה ועוד. בפיקוח שב"ס, ואי-עמידה בנהלים עלולה להוביל לריצוי הנותר מאחורי סורג. תנאים: חוות דעת חיובית מהממונה, גזר דין של עד 9 חודשי מאסר, והסכמת הנאשם.

מאסר בפועל

העונש החמור ביותר, שלילת חירות ופגיעה קשה בנאשם ובמשפחתו. עם זאת, על פי חוק שחרור על תנאי, לכל אסיר זכות לפנות לוועדת שחרורים ולבקש קיצור שליש מהעונש, בכפוף לתנאי החוק.

מאסר עולם

העונש החמור ביותר, כליאה לתקופה בלתי קצובה. ניתן בעבירות הרצח החמורות ובעבירות ביטחון מסוימות. קציבה אפשרית בנסיבות חריגות בלבד, בכפוף להחלטת נשיא המדינה.

ייצוג משפטי לכל אורך ההליך

הכרת מנעד הענישה המלא, מהרכיב הקל ביותר ועד מאסר עולם, מאפשרת לבנות אסטרטגיית הגנה שמכוונת לתוצאה הטובה ביותר. עו"ד ישראל עראמה, יוצא פרקליטות מחוז תל אביב, מייצג נאשמים בכל שלבי ההליך הפלילי, מייעוץ לפני חקירה, דרך ניהול המשפט ועד שלב גזר הדין. פנה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות.

הבניית שיקול הדעת בענישה

מה השתנה בשנת 2012?

לפני תיקון 113 לחוק העונשין, גזירת העונש הייתה שרירותית במידה רבה, שני נאשמים שביצעו עבירות דומות יכלו לקבל עונשים שונים לחלוטין, בהתאם לשופט שדן בתיק. תיקון 113 שינה זאת מיסודו. הוא הוסיף לחוק את סימן א'1, "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה", ויצר מסגרת מחייבת שלפיה חייב כל שופט לפעול בגזירת עונש.

העיקרון המנחה שנקבע: יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה ומידת אשמת הנאשם, לבין סוג ומידת העונש שייגזר עליו.

שיקולים הקשורים בביצוע העבירה

בית המשפט בוחן את המעשה עצמו דרך מספר פרמטרים: האם הייתה תכנון מראש; מה חלקו היחסי של הנאשם ועד כמה הושפע מאחרים; הנזק שנגרם בפועל לעומת הנזק שהיה צפוי; הסיבות שהובילו לביצוע; האם הנאשם היה מסוגל להבין את פסול המעשה; האם יכול היה להימנע ממנו ומה מידת שליטתו; מצוקה נפשית שנבעה מהתעללות הקורבן בנאשם; אכזריות, אלימות והתעללות בקורבן; וניצול לרעה של כוח או מעמד.

שיקולים שאינם קשורים ישירות לביצוע העבירה

בנוסף למעשה עצמו, בית המשפט שוקל את נסיבותיו האישיות של הנאשם: הפגיעה שתגרום לו ולמשפחתו ההרשעה והעונש; נטילת אחריות וחזרה למוטב; פעולות לפיצוי הנזק שנגרם; שיתוף פעולה עם רשויות האכיפה; תרומה לחברה והתנהגות חיובית; נסיבות חיים קשות שהשפיעו; חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה; ועבר פלילי או היעדרו.

נקודה חשובה: כפירה באשמה וניהול משפט מלא לא ייזקפו לחובת הנאשם.

שלושת שלבי גזירת העונש

שלב ראשון, קביעת מתחם הענישה ההולם: בית המשפט קובע טווח עונשים מתאים לעבירה ולנסיבותיה, בהתחשב בערך החברתי שנפגע ובמדיניות הענישה הנהוגה בעבירות דומות.

שלב שני, קביעת העונש הספציפי בתוך המתחם: לפי הנסיבות האישיות של הנאשם, גיל, מצב כלכלי, נטילת אחריות, השפעה על המשפחה ועוד.

שלב שלישי, סטייה מהמתחם: בית המשפט רשאי לחרוג מהטווח שנקבע, כלפי מטה משיקולי שיקום, וכלפי מעלה לשם הגנה על שלום הציבור.

מדוע ייצוג בשלב גזר הדין הוא קריטי?

הכרת מבנה הבניית שיקול הדעת אינה עניין תיאורטי. סנגור שמכיר אותה לעומק יודע: אילו טיעונים שייכים לאיזו קטגוריה; אילו ראיות ומסמכים מחזקים כל טיעון; כיצד לארגן את הטיעון בפני בית המשפט באופן שמשפיע ממשית על מיקום הנאשם בתוך מתחם הענישה; ומתי ניתן לטעון לסטייה כלפי מטה מהמתחם.

ייצוג שאינו בנוי על הכרה מעמיקה של עיקרון ההבניה, עלול לפספס ארגומנטים מכריעים ולהוביל לעונש חמור יותר ממה שניתן היה להשיג.

ייצוג משפטי בשלב גזר הדין

שלב גזר הדין אינו פורמליות, הוא לעיתים השלב שבו נקבע גורל שנים. עו"ד ישראל עראמה, יוצא פרקליטות מחוז תל אביב, מכיר לעומק את עיקרון ההבניה ואת האופן שבו מיישמים אותו בתי המשפט בפועל. ייצוג ממוקד ומבוסס ראיות בשלב זה הוא שמכריע לעיתים את ההפרש בין עונשים. פנה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות.

שאלות נפוצות