הגנה מן הצדק – מתי ההליך עצמו אינו הוגן
הגנה מן הצדק, המעוגנת כיום בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי, מאפשרת לבית המשפט לבטל כתב אישום או לרפא פגמים בהליך, כאשר ההעמדה לדין או ניהול ההליך עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
מהי דוקטרינת ההגנה מן הצדק?
הגנה מן הצדק, המעוגנת כיום בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי, מאפשרת לבית המשפט לבטל כתב אישום או לרפא פגמים בהליך, כאשר ההעמדה לדין או ניהול ההליך עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. זהו כלי הביקורת של בית המשפט על התנהלות רשויות האכיפה עצמן.
מתי הטענה מתקבלת?
המבחן שנקבע בפסיקה הוא תלת-שלבי: זיהוי הפגמים בהליך ועוצמתם; בחינה האם קיום ההליך למרות הפגמים פוגע פגיעה חריפה בתחושת הצדק; ואיזון בין האינטרסים, חומרת העבירה מול חומרת הפגם, כשהסעד יכול להיות ביטול האישום, פסילת ראיות או הקלה בעונש. העילות המוכרות: אכיפה בררנית (העמדה לדין של אחד תוך התעלמות מאחרים במצב זהה); שיהוי קיצוני בטיפול בתיק; הבטחה שלטונית שהופרה; התנהלות חקירתית פסולה; ומעורבות פסולה של רשויות בביצוע העבירה.
טענה חזקה שדורשת תשתית
הגנה מן הצדק אינה סיסמה: בתי המשפט מקבלים אותה במשורה, ורק כשהיא נתמכת בתשתית עובדתית מוצקה, נתוני השוואה לאכיפה בררנית, ציר זמנים מתועד לשיהוי, ותיעוד ההבטחות וההתנהלות. בניית התשתית מתחילה כבר בשלב החקירה: שמירת מסמכים, בקשות מתועדות ודרישת חומרים. סנגור שחושב על הטענה מהיום הראשון מגיע איתה חמוש; מי שנזכר בה בסיכומים, מאחר.
ייצוג משפטי
עו"ד ישראל עראמה, יוצא פרקליטות מחוז תל אביב, מזהה מבפנים את דפוסי ההתנהלות של רשויות התביעה ויודע מתי הם חוצים את הקו שמקים הגנה מן הצדק. פנה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות.
לקביעת פגישת ייעוץ
אזור שירות: כל הארץ · זמינות גבוהה במקרים דחופים. נחזור אליכם בהקדם בצורה דיסקרטית.
לקביעת פגישת ייעוץ